ההליך הפלילי

שלב הראיות נחלק לשניים, פרשת תביעה ופרשת הגנה. בפרשת התביעה מביאה המאשימה את ראיותיה, בסוף שלב זה, כאשר מכריזה המאשימה- אלה עדיי, מסתיימת פרשת התביעה. כאן ניתן, אם עולה כי אין ולו ראיות לכאורה להאשמה לטעות כי אין להשיב לאשמה. אז יכול בית המשפט לקבל את הטענה ולזכות את הנאשם כבר בשלב זה.

שלב זה נדיר יחסית ולו בשל התנאי הראשוני כי אין להגיש כתב אישום אלא אם ישנם סיכויים סבירים להרשעה.
אם ישנן ראיות מספיקות מתחיל של פרשת ההגנה, הוא השלב בו משיב הנאשם לאשמות.

בסופו של הליך יקבע בית המשפט אם הנאשם אשם בדין או זכאי.

הרשעה

בשלב שבו הנאשם מודה או נמצא אשם מגיע שלב ההרשעה. השופט קובע כי הנאשם ביצע את האמור בעובדות כתב האישום ולכן בית המשפט מרשיע את הנאשם בסעיפי האישום הרלוונטיים. ההרשעה עצמה הינה מה שגורם הלכה למעשה לכתם הפלילי.

הכלל הוא שכל משפט בו נקבע שהנאשם ביצע את העבירה יש להרשיע את הנאשם. החריג בבית משפט לנוער, מכיוון שאחת ההגדרות של בית משפט זה, הינה שיקום עבריינים צעירים, לא מרשיעים אלא בשלב גזר הדין, זאת על מנת למנוע את הכתם הפלילי ולהשאיר סיכוי טוב יותר לשיקום

אי הרשעה